צוואה בעידן הדיגיטלי – מה יקרה למידע האישי שלנו ביום שאחרי?

כאשר חושבים על צוואה, רוב האנשים חושבים על דירה, חשבונות בנק, חסכונות ורכוש. אבל היום חלק גדול מהחיים שלנו נמצא בכלל במקום אחר: בטלפון, במחשב, בענן, במייל, ברשתות החברתיות ובחשבונות דיגיטליים שונים.

ופה עולה שאלה שלא תמיד חושבים עליה בזמן: מה יקרה לכל המידע הזה ביום שאחרי?

מי יוכל לקבל גישה לתמונות, למסמכים ולחשבונות? מי יידע איפה נמצאים הדברים? ומה לגבי מידע שאנחנו דווקא לא רוצים שאף אחד יראה?

בעיניי, אלה כבר לא שאלות שוליות. הן חלק בלתי נפרד מעריכת צוואה שמתאימה לחיים שלנו היום.

צוואה היא לא רק חלוקת רכוש

אני לא מסתכלת על צוואה רק כמסמך שקובע מי יקבל מה.

בעיניי, צוואה היא מפת דרכים שאדם משאיר אחריו.

המטרה היא לא רק לחלק נכסים, אלא גם לעשות סדר. להסביר איפה נמצאים הדברים, למי צריך לפנות, מה חשוב לשמר ומה אנחנו רוצים שייעשה.

משפחה שמתמודדת עם אובדן לא צריכה באותו זמן להתחיל לחפש סיסמאות, חשבונות, מסמכים, כספים ומידע חשוב.

החוק מסדיר חלק מהתמונה – אבל לא את כולה

בשנת 2024 נחקק בישראל חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, שנועד להסדיר כיצד ספקי שירות דיגיטליים ינהגו בתוכן של משתמש לאחר מותו.

החוק מחייב ספקי שירות לקבוע כללים שיאפשרו למשתמש לבחור, במקרים המתאימים, אם לאפשר לאדם אחר גישה לתוכן שלו, לחלק ממנו או לא לאפשר גישה כלל. לצד זאת, יש הבחנה בין סוגי מידע שונים, ובפרט בין תוכן דיגיטלי לבין תקשורת בין-אישית פרטית.

אבל מבחינתי, עצם קיומו של החוק לא פותר את הצורך בתכנון מראש.

בסופו של דבר, החוק לא מכיר את המשפחה שלכם, את מערכות היחסים שלכם, את העסק שלכם או את המידע שהייתם רוצים לשמור פרטי.

לא רק מה להשאיר – גם מה לא לחשוף

כשחושבים על צוואה, קל להתמקד בשאלה מי יקבל מה. אבל בעידן הדיגיטלי יש עוד שאלה חשובה: לאיזה מידע אנחנו רוצים לאפשר גישה, ומה אנחנו דווקא מבקשים להשאיר פרטי.

תמונות, מסמכים, תכתובות, קבצים אישיים וחשבונות דיגיטליים יכולים לכלול מידע שלא נרצה שיהיה נגיש לכל אחד. לכן, לצד הוראות לגבי העברת נכסים ומידע, נכון לחשוב גם על מגבלות גישה, מחיקה ושמירה על פרטיות.

מבחינתי, זה חלק מעריכת צוואה שמתאימה לחיים של האדם שיושב מולי – לא רק למה שיש לו, אלא גם למה שחשוב לו.

לפעמים הסדר חשוב יותר ממה שחושבים

המשמעות של הדברים האלה עבורי היא גם אישית.

אחי, דני חייט ז"ל, נהרג באסון הכרמל בשנת 2010 כשהיה בן 35. הוא היה צעיר ולא ערך צוואה. במשפחה שלו הוא היה זה שידע איפה נמצאים הדברים, איפה נשמרו הכספים ומה צריך לעשות.

אחרי מותו נדרש זמן רב כדי לאתר מידע, לבדוק ולחפש בין גורמים שונים.

מאז, כשאני יושבת עם לקוחות, אני חושבת לא רק על האדם שיושב מולי, אלא גם על מי שיישאר אחריו.

וזו בדיוק הסיבה שאני חוזרת לאותו משפט: תעשו שקט ליורשים שלכם.

ומה קורה אם האדם בחיים, אבל כבר לא יכול לנהל את ענייניו?

הנושא הזה לא מתחיל רק לאחר פטירה.

לעיתים אדם עדיין בחיים, אך כבר אינו כשיר לנהל את ענייניו בעצמו. כאן נכנס לתמונה גם ייפוי כוח מתמשך.

אם יש לאדם הוראות שחשובות לו בנוגע לפרטיות, לחשבונות דיגיטליים, למידע אישי או לגישה למכשירים, יש מקום לבחון כיצד ההוראות האלה משתלבות גם בייפוי הכוח המתמשך.

מבחינתי, צריכה להיות הסתכלות שלמה ועקבית בין המסמכים.

כדאי לחשוב עליו כבר היום?

לא צריך לחכות לאירוע דרמטי כדי לעשות סדר. כדאי לבדוק מראש:

• אילו חשבונות ונכסים דיגיטליים קיימים
• היכן נשמרים פרטי הגישה
• מי האדם שאתם סומכים עליו
• איזה מידע תרצו לשמר
• איזה מידע תרצו להשאיר פרטי
• מה יקרה לחשבונות ברשתות החברתיות
• האם יש אתר, עסק או נכס דיגיטלי שצריך להמשיך לפעול
• האם הצוואה וייפוי הכוח המתמשך שלכם עדיין מתאימים לחיים שאתם מנהלים היום

אין צורך לכתוב את כל הסיסמאות בתוך הצוואה. אבל כן חשוב שמי שיצטרך לפעול בעתיד ידע שקיים מידע כזה, היכן הוא נמצא ומה היו הרצונות שלכם.

צוואה טובה מתחילה בשאלות הנכונות

בעיניי, עריכת צוואה טובה לא מתחילה רק בשאלה "איזה רכוש יש לך?".

היא מתחילה בשאלות רחבות יותר:

מה חשוב לך? על מי אתה סומך? מה אתה רוצה שיישאר אחריך? ומה אתה דווקא רוצה להשאיר לעצמך?

החיים שלנו השתנו. גם הדרך שבה אנחנו עורכים צוואות צריכה להשתנות איתם.

המטרה היא להשאיר אחרינו פחות סימני שאלה ויותר מפת דרכים.

אם ערכתם צוואה לפני שנים, ייתכן שכדאי לבדוק האם היא עדיין מתאימה לחיים שאתם מנהלים היום – ולא רק לנכסים שהיו לכם ביום שבו חתמתם עליה.

לשיחה המלאה

הנושא הזה עלה גם בשיחה שלי עם דבי קצב בפודקאסט "המתקצבת", שם דיברנו על צוואות, מידע דיגיטלי, פרטיות ומה כדאי להסדיר מראש כדי לא להשאיר למשפחה סימני שאלה ביום שאחרי.

להאזנה לפרק המלא >> לחצו כאן