הסכם הורות משותפת – מה זה בעצם?
הסכם הורות משותפת נועד לעשות סדר באופן שבו שני הורים מגדלים את הילדים שלהם, גם כשהם לא חיים יחד.
המטרה שלו היא לא רק לקבוע אצל מי הילדים ומתי. הסכם טוב מתייחס לחיים עצמם – איך מקבלים החלטות, מה קורה בענייני חינוך ובריאות, איך מתחלקים בהוצאות, איך מתנהלים בחגים ובחופשות ומה עושים כשמתעוררת מחלוקת.
בסופו של דבר, הרעיון הוא לייצר מסגרת ברורה שתאפשר להורים להמשיך להיות הורים יחד, גם כשהם כבר לא מנהלים בית משותף.
למי מתאים הסכם הורות משותפת?
הסכם הורות משותפת מתאים להורים שנפרדו או מתגרשים ורוצים להסדיר את ההתנהלות ביניהם.
הוא מתאים גם לשני אנשים שבוחרים להביא ילד לעולם במסגרת של הורות משותפת, מבלי שהם בני זוג.
ודווקא כשהיחסים טובים, כדאי להסדיר את הדברים מראש.
הרבה פעמים הורים אומרים לי: "אנחנו מסתדרים, נחליט בינינו". וזה בהחלט יכול לעבוד. אבל הסכם טוב לא נכתב רק בשביל התקופה שבה מסכימים. הוא נועד בעיקר לרגע שבו כבר לא מסכימים.
מה כדאי לכלול בהסכם הורות משותפת?
הסכם טוב צריך להתייחס לא רק לזמני השהות, אלא גם להחלטות ולמצבים שמלווים את חיי הילדים ביום-יום.
| נושא | מה כדאי להסדיר |
|---|---|
| זמני שהות | ימי שהות, סופי שבוע, איסוף והחזרה |
| חינוך | בחירת מסגרות, חוגים והחלטות לימודיות |
| בריאות | טיפולים רפואיים, החלטות רפואיות ומצבי חירום |
| חגים וחופשות | חלוקת חגים, חופשות ומועדים מיוחדים |
| הוצאות | הוצאות שוטפות, הוצאות חריגות ואופן החלוקה ביניהן |
| נסיעות לחו"ל | יציאה מהארץ, דרכונים ואישורים |
| מעבר דירה | מה קורה כשאחד ההורים מבקש לשנות מקום מגורים |
| קבלת החלטות | איך מתקבלות החלטות ומה עושים כשאין הסכמה |
אי אפשר לצפות מראש כל מצב שיקרה בעתיד, וגם לא צריך לנסות. אבל ככל שההסכם ברור ומעשי יותר, כך נשאר פחות מקום לפרשנויות ולמאבקים בהמשך.
איך נראה התהליך?
קודם כל צריך להבין איך המשפחה באמת חיה ומתנהלת.
מה הזמינות של כל אחד מההורים, מה הילדים צריכים, איפה הם לומדים, מה המרחק בין הבתים ומה יכול לעבוד בפועל ביום-יום.
רק אחר כך מתחילים לבנות את ההסכמות.
לכל משפחה יש קצב אחר, צרכים אחרים ומערכת יחסים אחרת בין ההורים. ההסכם שאני מנסחת לצדדים בסוף ההליך הוא הסכם מקיף, מקצועי ומפורט, ללא סעיפים כלליים או סעיפי סל שניתנים לפרשנויות, שבעתיד עלולות לעורר מחלוקות. ההסכם נתפר למשפחה האורגנית שלכם – בהתאם להכנסות, להוצאות, לצרכים, ליכולות ולרצונות של הצדדים כולם. כל משפחה לגופה ואין אף משפחה שזהה למשפחה אחרת.
המטרה היא שההסכם יתאים למשפחה ולא שהמשפחה תצטרך להתאים את עצמה להסכם.
כאשר מדובר בהורים החיים בנפרד ובהסכמות הנוגעות לאפוטרופסות, למקום מגורי הילדים ולקשר שלהם עם כל אחד מההורים, ההסכם מובא לאישור בית המשפט. בית המשפט בוחן, בין היתר, האם ההסכמות הן לטובת הילדים.
מה כדאי לבדוק לפני שחותמים?
אחת השאלות החשובות ביותר היא לא רק "האם ההסכם מתאים לי היום?", אלא גם "האם הוא עדיין יוכל לעבוד בעוד שנתיים, חמש או עשר שנים?".
ילדים גדלים. מסגרות משתנות. נכנסים חוגים, חברים וצרכים חדשים. לפעמים אחד ההורים משנה מקום עבודה או עובר דירה, ולפעמים נכנסים בני זוג חדשים לתמונה.
החיים משתנים, ולכן הסכם טוב צריך לדעת להתמודד גם עם שינוי.
לא בהכרח באמצעות סעיף שקובע מראש מה יקרה בכל מצב אפשרי, אלא באמצעות מנגנון ברור לקבלת החלטות כשמשהו משתנה.
טעויות נפוצות בהסכם הורות משותפת
אחת הטעויות הנפוצות היא להשאיר סעיפים עמומים מתוך רצון "לא לריב עכשיו".
משפט כמו "ההורים יחליטו בהסכמה" נשמע מצוין כשהתקשורת טובה. אבל מה קורה ביום שבו אין הסכמה?
אם ההסכם לא נותן תשובה גם למצב הזה, המחלוקת פשוט נדחית למועד מאוחר יותר.
טעות נוספת היא להתמקד רק בזמני השהות ובהוצאות ולשכוח להסדיר את שאר ההחלטות שמלוות את החיים של הילדים.
מצד שני, גם הסכם נוקשה מדי הוא לא תמיד הפתרון. צריך להשאיר מקום לחיים עצמם ולשינויים שיגיעו בדרך.
הסכם טוב צריך לעבוד גם כשקשה
בעיניי, הסכם הורות טוב הוא כזה שכמעט לא מרגישים אותו כשהכול בסדר.
אבל כשהמציאות משתנה או מתעוררת מחלוקת, הוא נותן להורים תשובה ברורה לגבי הדרך שבה ממשיכים מכאן.
ליווי משפטי בעריכת הסכם הורות משותפת לא מסתכם בניסוח של מה שכבר סוכם. חלק חשוב מהעבודה הוא לזהות מראש את המקומות שבהם יכולה להתעורר מחלוקת, לשאול את השאלות שההורים עדיין לא חשבו עליהן ולנסות לבנות מנגנונים שימנעו, ככל האפשר, את המאבק הבא.
עו"ד טלי בן יקיר מלווה הורים בעריכת הסכמי הורות משותפת, הסכמי גירושין והסכמות הנוגעות לילדים, במשרד טלי בן יקיר משרד עורכי דין וגישור ברעננה.
המטרה היא להגיע להסכם שמתאים למשפחה עצמה – כזה ששומר על טובת הילדים, יוצר ודאות להורים ויכול לחסוך מחלוקות והליכים משפטיים בהמשך.
